This is a preview of your story

ירידה במספר הסטארטאפים החדשים:
סימן לדאגה או התבגרות טבעית?

מחברים I ערן איגלניק ואסף פתיר, Start-Up Nation Policy Institute
עורכים I אסף קובו ואליאור בלייח, רשות החדשנות , אורי גבאי Start-Up Nation Policy Institute

לקריאת הדוח המלא

expand_more

תקציר מנהלים

דו”ח של רשות החדשנות שהתפרסם ביוני 2021 מציג ירידה בקצב פתיחת סטארטאפים חדשים, שהחלה בשנת 2014 . גם על-פי נתוני Start-Up Nation Finder ניכרת מגמה ירידה עקבית במספר הסטארטאפים החדשים שנפתחים בישראל: משנת 2017 נפתחו כ-14% פחות סטארטאפים בכל שנה בממוצע.

מטרתו של מחקר זה היא להציע הסברים אפשריים לירידה בקצב הקמת הסטארטאפים, ולדון במשמעויות של התופעה עבור האקוסיסטם הישראלי, וכן בתגובת המדיניות הרצויה.

התובנה הראשונה שעולה מהנתונים היא שמגמת הירידה במספר הסטארטאפים איננה ייחודית לישראל וכי מדובר במגמה עולמית. בחינת הנתון העולמי בפתיחת סטארטאפים מצביעה על ירידה ממוצעת שנתית של 17% משנת 2017 . באופן דומה, במערכות חדשנות בנות-השוואה למשק הישראלי, כמו לונדון ועמק הסיליקון, נרשמו ירידות של 15% ו-5% בהתאמה.

תובנה שנייה העולה מנתוני ה-Finder היא שהירידה ממוקדת בסקטורים ספציפיים. בפרט, כאשר משווים את ההפרש במספר הסטארטאפים שנפתחו בשנת 2019 לאלה שנפתחו בשנת 2014, נמצא כי הירידה בסקטור Social Media & Advertising מהווה כ 70% מכלל הירידה באותן השנים.

-17%

פחות סטארטאפים נפתחו בכל שנה בעולם בממוצע משנת 2017

70%

מכלל הירידה משוייכת לסקטור
Social Media & Advertising

-14%

פחות סטארטאפים נפתחו בכל שנה בישראל בממוצע משנת 2017

מה יכולות להיות הסיבות למגמת הירידה? במחקר אנו מעלים מספר השערות:

האם הירידה מבטאת שיפור מתמשך ביכולת של משקיעים לזהות מיזמים מוצלחים?

טענה הנשמעת לעיתים קרובות היא שהירידה התמקדה בסטארטאפים הפחות מוצלחים, כלומר שהאיכות הממוצעת של הסטארטאפים עלתה עם הירידה במספרם. בחינת טענה זו דורשת אמידה של איכות סטארטאפים בחלוקה לפי שנות הקמה. כקירוב לאיכות החברות אשר הוקמו בשנה מסוימת, הגדרנו את אחוז הסטארטאפים מתוך כל שנתון שהצליח לגייס השקעת seed ומעלה, בתוך משך זמן נתון.

תוצאות הניתוח לא מצביעות על מגמה של שיפור באיכות הסטארטאפים בתקופה הרלוונטית. לדוגמה, 52 שבועות לאחר ההקמה, ההבדלים באיכות לפי מדד זה בין קבוצת הסטארטאפים שנוסדו בין השנים 2014 ו-2020 קטנים יחסית – ושיעור הסטארטאפים שהצליחו לגייס השקעה נע בין 14% ל-18%. תוצאות אלה יציבות גם כאשר משנים את פרמטר האיכות לגיוס סבב A ומעלה, למשך הזמן מגיוס seed לסבב A וכו’.

האם הירידה מבטאת שינויים טכנולוגיים שיוצרים העדפה לגודל?

בתעשיית הטכנולוגיה הגלובלית ניכרים מעת לעת שינויים בתחומים הנמצאים בפריחה. שינויים אלה עשויים להתבטא בגודלן של החברות שקמות, כך שייתכן שהירידה במספר חברות הטכנולוגיה החדשות נובעת מעלייה של תחומים הדורשים יותר משאבים ומתבטאים בסטארטאפים גדולים יותר, או בירידה של תחומים הדורשים פחות משאבים.

הסבר זה נתמך על-ידי הממצא לפיו עיקר הירידה שנצפית בשנים האחרונות הינה בסקטור ה-Social Media & Advertising. מיזמים בסקטור זה לרוב מבוססים על תוכנה בלבד (pure software), ולכן דורשים פחות משאבים (כוח-אדם, ציוד) מסקטורים “כבדים” יותר כגון אגריטק או מכשור רפואי, ואפילו פחות מתחומים כמו פינטק ורפואה דיגיטלית שדורשים מלבד ידע טכני, גם מומחיות ברגולציה המורכבת של התעשייה הרלוונטית. העובדה שגם בחו”ל, הירידה נצפית במיוחד בסקטור זה, מחזקת את הסברה כי ניתן לייחס את הירידה בפתיחת החברות לשינויים אלה.

האם הירידה נובעת מתחרות גוברת של הסטארטאפים מול החברות הגדולות?

בעשור האחרון גדל משמעותית מספר החברות הרב לאומיות (מ-2014 נפתחו בישראל מעל 200 מרכזי מו”פ של חברות זרות) כמו גם מספר חברות הצמיחה הישראליות. חברות אלה מתחרות על אותם המשאבים מול סטארטאפים חדשים באופן שיכול להסביר את הירידה במספר הסטארטאפים:

תחרות על כוח אדם: המספר הגדול של חברות רב-לאומיות שנכנסו לישראל בעשור האחרון, לצד פריחתן של חברות הצמיחה וחדי הקרן הישראליים, מהווים אלטרנטיבה מתגמלת ונטולת סיכון עבור יזמים פוטנציאליים. החברות הגדולות מושכות יזמים פוטנציאליים לתפקידי ניהול בשכר גבוה, בתנאים נוחים ובסיכון נמוך, ובכך משפיעות לשלילה על המוטיבציה ליזמות. אותה תחרות על העובדים מקשה על אלה שכן בחרו במסלול היזמות - יזמים המקימים סטארטאפ צריכים עתה להתחרות על גיוס עובדים עם חברות בעלות משאבים גדולים לאין שיעור. העלייה בשכר העובדים מגדילה במיוחד את הקושי בפתיחת מיזמים חדשים, ולפיכך מגדילה גם את חסמי הכניסה למיזמים חדשים. העלייה בסכומי סבבי seed וסבבי A החציוניים בכ-15% ו-11% לשנה בממוצע בהתאמה בשנים 2014–2020 , עשויה להעיד על קושי הולך וגדל בהקמת סטארטאפים.
תחרות על הון פיננסי: טענה שעולה בהקשר של ירידה במספר הסטארטאפים היא כי תשומת הלב של קרנות הון סיכון ושל משקיעים אחרים ממוקדת בשנים האחרונות בהשקעות late stage, ושהדבר מגביר את הקושי של חברות לגייס הון בשלבים המוקדמים. אך למרות שניכרת ירידה מ-2018- בהשקעות early stage , חסרות אינדיקציות נוספות המאששות טענה זו.

מה ניתן לעשות?

הממשלה הציבה בתקופה האחרונה יעדים לגידול משמעותי במספר עובדי ההייטק. עמידה ביעדים אלה מחייבת את צמיחתן והתחדשותן של חברות גדולות ישראליות – חברות המעסיקות עובדים רבים במשלחי יד מגוונים ובשכר גבוה. מספר גדול יותר של סטארטאפים חדשים מגדיל בצד אחד את הסיכוי לצמיחתה של שכבה משמעותית יותר של חברות טכנולוגיה ישראליות מבוססות.

לצד זאת, לא ניתן להתעלם מהמחסור הכרוני והחמור בעובדי הייטק, ובפרט בעובדי פיתוח. מספר גדול של חברות הזנק כל שנה מגדיל את התחרות על העובדים האלה, מעלה את שכרם, ופוגע בעקיפין ביכולת של סטארטאפים קיימים לצמוח לחברות גדולות. לפיכך, כמות גדולה יותר של סטארטאפים איננה בהכרח טובה יותר ובהחלט ייתכן מצב ובו מספר “גדול מדי” של סטארטאפים חדשים.

הניתוח שבמחקר מלמד שככל הנראה הירידה היא תולדה של שילוב של שתי מגמות:

ירידה בנטייה ליזמות הנובעת מצמיחת האקוסיסטם וריבוי אפשרויות תעסוקה רווחיות.
שינויים ענפיים גלובליים שמובילים “להתכווצות” סקטורים מסוימים והתרכזות של מקורות החדשנות בסקטורים אחרים שדורשים סטארטאפים גדולים יותר.

פרק הזמן הקצר יחסית מאז תחילת הירידה, הפיגור בקבלת הנתונים המלאים, ו”שנת הקורונה” שמהווה תצפית חריגה, מקשים על זיהוי החלק של כל אחת מהמגמות בירידה בפועל. זיהוי כזה הוא חשוב שכן התעצמות המגמה הראשונה והמשך הירידה בנטייה ליזמות עלולה לקרב את ההייטק הישראלי לשולי סיכון מדאיגים ולחייב בחינת צעדי מדיניות מתאימים.

עם זאת, המצב הוא שונה אם ההסבר המרכזי הוא ירידה במספר הסטארטאפים החדשים שנובעת מהסיבה השנייה, שעיקרה ארגון מחדש של מקורות החדשנות בסקטורים ובחברות גדולות יותר. במקרה כזה אנו סבורים כי אין סיבה להתערבות ממשלתית שכן מדובר במהלך סטנדרטי של התאמת השוק לשינויים הגלובליים. יתר על כן, העובדה ש-70% מהירידה התמקדה בסקטור ה-Social Media and Advertising מפחיתה לדעתנו מחומרת המצב, שכן סקטור זה מאופיין בחסמי כניסה טכנולוגיים נמוכים יחסית ומוביליות גבוהה של מקורות (יזמים, עובדים ומשקיעים) לסקטורים אחרים.

לסיכום, אנו סבורים שמעורבות ממשלתית ממוקדת לתיקון מגמות שליליות באקוסיסטם, שחורגת מהמעורבות הגנרית הנשענת על כשלי שוק ידועים בתחום החדשנות דורשת חצייה של רף גבוה יחסית של הבנת הבעיה והסיבות לה. פרק הזמן הקצר יחסית שעבר מתחילת הירידה, המידע החלקי על היקף הבעיה ומקורה, וכן העובדה כי היא מתמקדת בסקטור מסוים, מובילים אותנו למסקנה שטרם הגענו לרף הזה.

עם זאת, יש הכרח להמשיך לעקוב אחרי מגמות היזמות בישראל, הרכב הסטארטאפים החדשים, ויכולתם לגייס השקעה ראשונה.

תודות

אנחנו מודים לצוות הדאטה של עמותת Start-Up Nation Central , ובפרט
לג’ני סוטניק-טליסמן, מאור פרלוב ויותם ממן עבור תמיכתם השוטפת,
וליובל סופר, מנהל מחקר אקוסיסטם עבור תרומתו לעיבוד הנתונים.
תודה נוספת לד“ר נועם גרובר מאוניברסיטת פקין, לשעבר ראש אגף
מחקר במועצה הלאומית לכלכלה, לפרופ’ יוג’ין קנדל, לאבי חסון,
שחר כהן ורונן ניר עבור הערותיהם המועילות, וכן לרשות המיסים ובפרט לרחל קופר-באר ומור בראלי
על הסיוע בהבנת הנתונים.

צור קשר

לקריאת הדוח המלא

רשות החדשנות הוא גוף ציבורי סטטוטורי האחראי על מדיניות החדשנות של ישראל, הוקמה ב 2016- על בסיס פעילות לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה. הרשות מקדמת חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית מכלילה ובת-קיימא מתוך תפיסה שחדשנות היא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר למשק הישראלי. הרשות פועלת לחזק את התשתית שעליה בנויה כלכלת הידע הישראלית, תוך בחינה מתמדת של החסמים וההזדמנויות באקוסיסטם החדשנות הישראלי. היא מעמידה לרשות יזמים וחברות מוטות חדשנות בישראל מגוון כלי מימון וכלים אחרים כדי לסייע להם להתמודד עם הצרכים המשתנים של עולם החדשנות המודרני. הפעילות להגדלת ההון האנושי להייטק מובלת ברשות על-ידי הזירה החברתית-ציבורית.

Start-Up Nation Policy Institute הוא מכון מחקר עצמאי העוסק בעידוד מדיניות החדשנות בישראל. המכון עובד בשיתוף המגזר הציבורי, תעשיית ההייטק ומקבלי החלטות נוספים על מנת לקדם מדיניות שתשמר את ההובלה הטכנולוגית של ישראל ותרחיב את השפעתה של החדשנות הישראלית על סקטורים נוספים במשק ובכלל החברה הישראלית. המכון הוא חלק מקבוצת Start-Up Nation Central וממומן באופן מלא על ידי תרומות פילנתרופיות.