הון אנושי בהייטק הישראלי:

עיקרי הדוח ומגמות להמשך

אחרי שנתיים של גאות שהתחילו במהלך 2020, ההייטק הישראלי נכנס מאמצע 2022 לתקופה של האטה, וברבעון הראשון של שנת 2023 אף ניכרים סימנים של החרפת המגמה השלילית.

ההאטה הכלכלית העולמית הביאה לירידה בקצב צמיחת כוח האדם בהייטק, שהחריפה במהלך שנת 2022 והגיעה ברבעון האחרון לצמיחה שלילית של 0.2%- במספר העובדים. המעבר החד מתקופת השיא של 2021 להאטה עולמית הקיף את התעשייה כולה והעביר אותה מ"שוק של עובדים" ל"שוק של מעסיקים". אינדיקציה לכך היא כמות המתפטרים - אותם עובדים שבחרו לעזוב עבודה בחברה אחת, ככל הנראה מתוך ידיעה שימצאו עבודה במהירות ובתנאים משופרים בחברה אחרת - שירדה דרמטית מ-11% במחצית השנייה של 2021 ל-4.7% במחצית השנייה של 2022. בנוסף, גם שיעור הפיטורים עלה מרמה של 2.6% במחצית השנייה של 2021 ל-4.4% במחצית השנייה 2022. ניכר שהנפגעים הראשונים מגל הפיטורים היו החברות הקטנות והעובדים במקצועות שאינם טכנולוגיים. יחד עם זאת, ולמרות תשומת הלב התקשורתית הרבה שקיבלו גלי הפיטורים ב-2022, חשוב לזכור ששיעור הפיטורים הנ"ל אינו חריג בהייטק הישראלי, ולמעשה הוא כמעט זהה לממוצע הרב-שנתי בעשור האחרון.

ההאטה העולמית היא אתגר משמעותי לתעשיית החדשנות הישראלית. לכך נוספה בתחילת שנת 2023 אי הוודאות המקומית, כתוצאה מהחקיקה המשפטית שמקדמת ממשלת ישראל (ניתוח ההשפעה של אי יציבות זו על ההשקעות בהייטק הישראלי ניתן לקרוא בסקירות שפרסמנו - רשות החדשנות במאי ו-SNPI באפריל). הנתונים שאנו מציגים מסקר שערכה חברת צבירן בחודשים מרץ-אפריל 2023, משקפים את החרפת המצוקה של התעשייה והשפעתה על שוק העבודה בהייטק: 25% מהחברות הקפיאו לחלוטין את הגיוסים, ואחוז דומה דיווחו כי הן מתכננות המשך פיטורים, כאשר שליש מתוכן מתכננות לפטר מעל ל-5% ממצבת העובדים. נוסף על כך, כשליש מהחברות השיבו כי הן לא מתכננות עדכוני שכר בשנת 2023. זהו נתון חריג לתעשייה, שבה הרוב המוחלט של החברות ביצע עדכוני שכר לאורך השנים האחרונות.

החדשות המעודדות הן כי ישנן אינדיקציות ראשוניות לפיהן ההייטק העולמי מתחיל להתאושש. מדד הנאסדק, לדוגמה, עלה בארבעת החודשים הראשונים של 2023 בכ-20%, וחברות הטכנולוגיה הגדולות מראות סימנים של יציאה מהמשבר. נתון זה חשוב, משום שרכיב מרכזי בהייטק הישראלי המסייע לשמור על יציבות כח האדם על פני מחזורי העסקים הן החברות הרב-לאומיות. ואכן, מנתוני הדוח עולה כי חברות אלה בישראל שמרו על יציבות יחסית ב-2022, עם נתוני צמיחה חיוביים לאורך השנה שנעו בין 3% ל-1%. זאת, לעומת חברות בבעלות ישראלית, שבשנת 2022 ירדו מצמיחה חיובית של 4% ברבעון הראשון - לצמיחה שלילית של 0.7%- ברבעון הרביעי.

עם זאת, לא ברור אם ההתאוששות העולמית של החברות הרב-לאומיות אכן תביא לחיזוק שוק העבודה בהייטק הישראלי. ראשית, למרות ההתאוששות, החברות הגדולות (ובהן אמאזון, גוגל, ואינטל), דיווחו לאחרונה על המשך צעדי ההתייעלות ופיטורי עובדים, בפרט במרכזים שלהן בישראל. חשש נוסף ומשמעותי יותר, הוא שהמשך אי היציבות הפוליטית והחברתית יביאו לכך שהתאוששות כזו תפסח על המשק הישראלי (להרחבה, ראו הסקירה לעיל של רשות החדשנות המתריעה מהתנתקות של ההייטק הישראלי מהמגמות של תעשיית הטכנולוגיה העולמית).

גם במהלך תקופה זו של אי ודאות, אסור לזנוח את האתגרים התשתיתיים בתחום ההון האנושי, ובראשם שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג וחיזוק והרחבה של ערוצי ההכשרה השונים להייטק. דוח שפרסמה SNPI השנה מראה כי אין שיפור בחלקן של נשים בהייטק, העומד על כשליש מסך המועסקים, וכי חלקן נמוך אף יותר עם העלייה בהיררכיה הארגונית ובתפקידי מו"פ. בנוסף, חלקם של החרדים והערבים מוסיף להיות נמוך, והחשש הוא שלאור הקשיים שחווה ההייטק הישראלי - המגמה החיובית של שילוב אוכלוסיות אלה תיעצר. לגבי ערוצי הכשרה נוספים, במחקר שפרסמה SNPI במרץ האחרון, הראינו את העלייה בחלקם של בוגרי ערוצי ההכשרה החוץ אקדמיים – מגמה אותה עודדה רשות החדשנות בשנים האחרונות - מ-2.5% מהמצטרפים החדשים להייטק בשנת 2005 ל-13% בשנת 2019. גם בהקשר זה עולה החשש שתעשיית ההייטק תיסוג מהפתיחות של השנים האחרונות למסלולי הכשרה לא אקדמיים, בפרט על רקע הירידה בביקוש לעובדים.

לסיום, בסוף 2022 פורסם דוח ועדת פרלמוטר. דוח מקיף זה נכתב על רקע תקופת השיא בתעשייה, אך רוב ההמלצות רלוונטיות גם כעת. במקביל, פועלת בחודשים האחרונים ועדה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל ובהובלת הלמ"ס, רשות החדשנות ו-SNPI, שמטרתה שיפור תשתית נתוני ההייטק בישראל. בעת הזו, אנו רואים חשיבות גבוהה בהמשך יישום המלצות ועדות מקצועיות אלה במקביל להשבת היציבות והוודאות להייטק ולכלכלה הישראלית.