לימודי מקצועות המחשב הם עדיין שער הכניסה המרכזי להייטק: 72% מבין בעלי השכלה במקצועות המחשב השתלבו בחברות הייטק בשלב מסוים בקריירה שלהם.
תובנות מניתוח נתוני ההשכלה והתעסוקה של כלל משתמשי לינקדאין המועסקים בישראל
מרץ 2023
מחקר וכתיבה: אהרון גפן, אסף פתיר, זיו בראל ועידו מייבום
עריכה: אורי גבאי
לימודי מקצועות המחשב הם עדיין שער הכניסה המרכזי להייטק: 72% מבין בעלי השכלה במקצועות המחשב השתלבו בחברות הייטק בשלב מסוים בקריירה שלהם.
47% מהעובדים בהייטק לא למדו את מקצועות המחשב (18% בעלי הכשרה הנדסית/מדעית אחרת וכשליש מהעובדים ללא הכשרה טכנולוגית בכלל).
בוגרי המכללות משתלבים בהייטק באחוזים גבוהים. בין בעלי ההשכלה במקצועות המחשב, קיים פער קטן לטובת האוניברסיטאות בשיעור ההשתלבות: 78% באוניברסיטאות לעומת 69% במכללות. עם זאת, הפער בין הקבוצות קטן בהשוואה לשונות בתוך הקבוצות, כאשר ישנן מכללות עם שיעור השתלבות גבוה מרוב האוניברסיטאות.
הכשרה נוספת להייטק שתופסת תאוצה היא ה-coding Bootcamps, כאשר שיעור הבוגרים המשתלבים בתפקידים טכנולוגיים בהייטק עלה בהתמדה מ-3% בלבד בשנת 2005 ל-13% בשנת 2019. כיום, כ-9% מהמועסקים בהייטק הישראלי הינם בוגרי הכשרות אלו.
כמעט מחצית (46%) מבוגרי ה-Coding Bootcamps הינם בעלי תואר אקדמי נוסף. מתוכם, כ-20% הינם בעלי השכלה קודמת במקצועות המחשב (יתכן שביצעו את ההכשרה הנוספת כהשלמה פרקטית); 12% בעלי השכלת מדעים והנדסה שאינה במקצועות המחשב; 68% הנותרים הינם בעלי השכלת אקדמית אחרת, שעבורם ההכשרה מהווה הסבה מקצועית.
מכאן, שיש אפקטיביות וחשיבות רבה בהמשך השקעה ממשלתית משמעותית להגדלת מספר בוגרי תארי ההייטק, הן באוניברסיטאות הן במכללות, לצד המשך ההשקעה במסלולים החוץ אקדמאיים (Coding Bootcamps).
שאר התארים האקדמיים. מטבע הדברים, בקבוצה זו שיעור המשתלבים בהייטק נמוך יחסית ועומד על לא יותר 36%.[3]
מקצועות המדעים וההנדסה להוציא את מקצועות המחשב לעיל. 55% מבוגרי השכלה זו השתלבו בהייטק.
מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, מתמטיקה, בנוסף לתחומי הנדסה נוספים שסווגו כשייכים למקצועות המחשב לפי עיון בסילבוס. 72% מאלו שלמדו מקצועות אלה השתלבו לאחר מכן בהייטק.
למרות הצמיחה של Coding Bootcamps בשנים האחרונות (עליה נרחיב בחלק הבא) השכלה אקדמית במקצועות המחשב ממשיכה להיות הדומיננטית ביותר עבור עובדים טכנולוגיים בתעשייה. מכאן עולה השאלה, האם ישנו הבדל בין אוניברסיטאות לבין המכללות בהשתלבות בוגריהן בהייטק.
נתוני הלינקדאין מצביעים כי בוגרי המכללות משתלבים בהייטק באחוזים גבוהים, כאשר הפער לטובת האוניברסיטאות קטן מהצפוי - 78% מבוגרי האוניברסיטאות השתלבו בהייטק לעומת 69% מבוגרי המכללות. אולם, בחינת השונות בין המוסדות האקדמיים השונים מגלה תמונה מורכבת יותר, לפיה ההבדל בין הקבוצות קטן מהשונות בתוך כל קבוצה. כך למשל, המכללה האקדמית תל אביב יפו ממוקמת במקום השני בשיעור ההשתלבות של בוגריה.
כלומר, נראה כי ההבחנה בין מכללות לאוניברסיטאות אינה בהכרח משמעותית כיוון שישנן אוניברסיטאות שבוגריהן משתלבים בהייטק פחות מבוגרי מכללות מסוימות.
כך לדוגמה, שיעור ההשתלבות בהייטק של בוגרי המכללה למנהל אשר רכשו השכלה במקצועות המחשב עומד על כ- 77%, ודומה לשיעור השתלבותם של בוגרי האוניברסיטה העברית.
העמקה בנתונים באמצעות רגרסיה לוגיסטית שבחנה את ההשפעה של המוסד האקדמי בשילוב סוג ההשכלה על סוג התפקיד הטכנולוגי הראתה כי בעוד תחומים מסוימים, כגון אלגוריתמיקה, מאוישים על ידי בוגרי אוניברסיטאות בפער ניכר מבוגרי מכללות, הרי שבסך הכל אין יכולת להסיק על אחד מנתיבי הלימוד כבעלי יתרון עקבי. ממצא זה מחזק את התובנה שהפער בין האוניברסיטאות למכללות אינו משמעותי מבחינת ההשתלבות בעבודה בהייטק.
חשוב להדגיש שאין להתייחס לשיעור הבוגרים המשתלבים בהייטק כמדד לאיכות הלימודים במוסדות האקדמיים. ראשית, אין שום סיבה לחשוב שבוגרים שלא השתלבו בהייטק בהכרח עובדים בעבודות שפריון העבודה בהן נמוך יותר, או שהן פחות איכותיות לפי מדד אחר. ייתכן למשל שיותר בוגרי אוניברסיטאות במקצועות המחשב פנו לקריירה אקדמית, במקום להשתלב בהייטק, ואין בכך אינדיקציה על איכות נמוכה יותר של הכשרה.
שנית, הפער בין המוסדות יכול לנבוע מכך שמועמדים בעלי נטייה לעבוד בהייטק מעדיפים מוסדות מסוימים מכל מיני סיבות. לדוגמא, מועמדים שיודעים מראש שבכוונתם להשתלב בהייטק עשויים להעדיף ללמוד במוסד בו תוכנית הלימודים כוללת יותר התנסות מעשית, או שמאפשרת לשלב לימודים עם עבודה.
למרות הצמיחה של Coding Bootcamps בשנים האחרונות (עליה נרחיב בחלק הבא) השכלה אקדמית במקצועות המחשב ממשיכה להיות הדומיננטית ביותר עבור עובדים טכנולוגיים בתעשייה. מכאן עולה השאלה, האם ישנו הבדל בין אוניברסיטאות לבין המכללות בהשתלבות בוגריהן בהייטק.
נתוני הלינקדאין מצביעים כי בוגרי המכללות משתלבים בהייטק באחוזים גבוהים, כאשר הפער לטובת האוניברסיטאות קטן מהצפוי - 78% מבוגרי האוניברסיטאות השתלבו בהייטק לעומת 69% מבוגרי המכללות. אולם, בחינת השונות בין המוסדות האקדמיים השונים מגלה תמונה מורכבת יותר, לפיה ההבדל בין הקבוצות קטן מהשונות בתוך כל קבוצה. כך למשל, המכללה האקדמית תל אביב יפו ממוקמת במקום השני בשיעור ההשתלבות של בוגריה.
כלומר, נראה כי ההבחנה בין מכללות לאוניברסיטאות אינה בהכרח משמעותית כיוון שישנן אוניברסיטאות שבוגריהן משתלבים בהייטק פחות מבוגרי מכללות מסוימות.
כך לדוגמה, שיעור ההשתלבות בהייטק של בוגרי המכללה למנהל אשר רכשו השכלה במקצועות המחשב עומד על כ- 77%, ודומה לשיעור השתלבותם של בוגרי האוניברסיטה העברית.
העמקה בנתונים באמצעות רגרסיה לוגיסטית שבחנה את ההשפעה של המוסד האקדמי בשילוב סוג ההשכלה על סוג התפקיד הטכנולוגי הראתה כי בעוד תחומים מסוימים, כגון אלגוריתמיקה, מאוישים על ידי בוגרי אוניברסיטאות בפער ניכר מבוגרי מכללות, הרי שבסך הכל אין יכולת להסיק על אחד מנתיבי הלימוד כבעלי יתרון עקבי. ממצא זה מחזק את התובנה שהפער בין האוניברסיטאות למכללות אינו משמעותי מבחינת ההשתלבות בעבודה בהייטק.
חשוב להדגיש שאין להתייחס לשיעור הבוגרים המשתלבים בהייטק כמדד לאיכות הלימודים במוסדות האקדמיים. ראשית, אין שום סיבה לחשוב שבוגרים שלא השתלבו בהייטק בהכרח עובדים בעבודות שפריון העבודה בהן נמוך יותר, או שהן פחות איכותיות לפי מדד אחר. ייתכן למשל שיותר בוגרי אוניברסיטאות במקצועות המחשב פנו לקריירה אקדמית, במקום להשתלב בהייטק, ואין בכך אינדיקציה על איכות נמוכה יותר של הכשרה.
שנית, הפער בין המוסדות יכול לנבוע מכך שמועמדים בעלי נטייה לעבוד בהייטק מעדיפים מוסדות מסוימים מכל מיני סיבות. לדוגמא, מועמדים שיודעים מראש שבכוונתם להשתלב בהייטק עשויים להעדיף ללמוד במוסד בו תוכנית הלימודים כוללת יותר התנסות מעשית, או שמאפשרת לשלב לימודים עם עבודה.
מקצועות העובדים זוהו על בסיס מלל חופשי, ובשל המגוון הגדול סווגו לצורך סקירה זו לחמש קטגוריות עיקריות של "משפחות תפקידים": טכנולוגיה, תפעול, עסקים, ניהול מוצר ובכירים. 56% מן העובדים בחברות המוגדרות כחברות הייטק כיום סווגו כעובדי טכנולוגיה, והשאר כחלק מהמעטפת הארגונית: עובדים במקצועות העסקים (business), התפעול (Operations), ניהול מוצר (Product) והבכירים (Senior) – כל אלו מהווים יחד כ-44%.
בכל משפחת תפקידים קיים גם סיווג משני לתפקידים ספציפיים יותר, בהתאם לטבלה:
תחומי הלימוד זוהו על בסיס מלל חופשי ובשל המגוון הגדול סווגו לצורך סקירה זו לשלוש קטגוריות:
מקצועות המחשב- מדעי המחשב, הנדסת מחשבים מתמטיקה, בנוסף לתחומי הנדסה נוספים שסווגו כשייכים למקצועות המחשב לפי עיון בסילבוס.
מדעים והנדסות שאינם ממקצועות המחשב- שאר מקצועות המדעים וההנדסה להוציא את מקצועות המחשב לעיל.
אקדמי אחר - הוכנסו מדעי החברה והרוח, משפטים וכד׳, על בסיס המקובל בות״ת.
כ-5% מהרשומות לא סווגו באמצעות ניתוח המלל החופשי, והוגדרו כ"לא סווג/NA"
Start Up Nation Policy Institute הוא מכון מחקר עצמאי, הממוקד בהעצמת אקוסיסטם החדשנות הישראלי ובהרחבת השפעתו לכלל המגזרים בחברה הישראלית. המכון אמון על כתיבת מחקרים והמלצות מדיניות בשיתוף עם המגזר הציבורי, תעשיית ההייטק ובעלי עניין נוספים. המכון הוא חלק מקבוצת Start-Up Nation Central והוא ממומן באמצעות פילנטרופיה בלבד.